הכרעת דין בתיק הע"ז 233/07

1.         נגד הנאשם הוגשו שלושה כתבי אישום בגין העבדת עובדים זרים שלא כדין בנכס השייך למר שלום בראשי במושב אורה (להלן- הנכס). בין הנאשם לבין מר בראשי נחתם חוזה עבודה לפיו הנאשם אחראי על ביצוע עבודות השלד בנכס (מ/27). ואלו הם האישומים:

א.         בכתב האישום שהוגש בתיק פ 233/07 נטען כי ביום 13.5.03 במהלך ביקורת של מפקחי התמ"ת נמצא בנכס מר יאסין אחמד סעיד מרזוק, עוסק בעבודת טפסנות. הנאשם הואשם בהעסקת עובד בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 (להלן- חוק עובדים זרים); עוד נטען כי ביום 16.6.12 נתפסו שני עובדים, אזרחי רומניה, אשר הועבדו שלא כדין בעבודת טפסנות וברזלנות בנכס. הנאשם הואשם בעבירות על סעיפים 2(א), 2(ב)(2), 2(ב)(3), 2(ב)(4), 2(ב)(5) ו- 2(ב)(7) לחוק עובדים זרים.

ב.         בכתב האישום שהוגש בתיק פ 435/08 נטען כי ביום 29.3.03 נתפסו שלושה עובדים זרים, אשר עסקו בבניית קיר פנימי בנכס. זאת, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים;

ג.          בכתב האישום שהוגש בתיק פ 473/08 נטען כי ביום 9.6.03 נמצאו במקום 13 עובדים אשר עסקו בעבודת טפסנות, בלא היתר העבדה כדין. ביום 25.1.12 הודיעה המאשימה כי היא מותירה את האישום  נגד עובד אחד בלבד (להלן- נאסר) על כנו. כמו כן נמחקו כל העבירות בכתב האישום למעט העבירה בגין סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים.

עוד נטען כי ביום 2.7.03 נתפס עובד נוסף בשם צאלח אשר אף הוא הועסק בלא היתר כדין, בעבודת טפסנות. בגין העסקת העובד הנ"ל הואשם הנאשם בעבירה על הוראות סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים.

בדיון ביום 14.1.10 אוחדו של שלושת התיקים הנ"ל.

2.         המאשימה טוענת כי הוכיחה את עובדות כתבי האישום. אין מחלוקת כי הנאשם היה אחראי על ביצוע עבודות השלד בנכס. בנכס נמצאו מספר עובדים אשר הועסקו כולם בעבודות שלד. חלקם החזיקו בהיתרי עבודה על שם הנאשם, ואילו בידי האחרים לא היו היתרים כדין. לפיכך, יש לקבוע כי מדובר בעובדי הנאשם אשר הועסקו שלא כדין.

3.         טענתו העיקרית של הנאשם בהליכים אלו היתה כי העובדים שנמצאו בנכס אינם עובדיו. בין הנאשם לבין נאסר, אחד העובדים אשר הנאשם מואשם בהעבדתו שלא כדין, נכרת הסכם קבלנות משנה (נ/1). על כן, העובדים שנמצאו באתר אינם עובדיו כי אם עובדי נאסר או מי מהקבלנים האחרים שהיו בנכס. יודגש כי הנאשם אינו חולק על כך שהעובדים נמצאו בנכס. בסיכומיו העלה הנאשם טענות נוספות: התיישנות; אי מיצוי הליכים; קבילותם של המוצגים שהוגשו בדיון ועוד.

            נדון בטענות כסדרן.

4.         התיישנות

            העבירות מושא כתבי האישום הן מסוג עוון. סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 קובע כי:

 "(א) באין הוראה אחרת לעניין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה -

 (3) בעוון - חמש שנים;

...

            (ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר" (ההדגשה הוספה- ד.פ.).

טוען הנאשם כי העבירות מושא כתב האישום בתיק 473/08 התיישנו. מדובר בשתי עבירות אשר נעברו, לכאורה, ביום 9.6.03 וביום 2.7.03. כתב האישום הוגש ביום 3.9.08. בין לבין, לא נערכה כל חקירה. אמנם, המאשימה הציגה זימונים לחקירה (מ/28) ואולם אין בהם כדי להצביע על קיומה של חקירה: זימון אחד התייחס לעבירה מיום 13.11.03. אף לא אחד מן המקרים המפורטים בכתבי האישום ארע במועד זה. משכך, הודעה זו אינה רלבנטית לאישומים דנן. הזימון הנוסף מתייחס לעבירה מיום 2.7.03, מושא האישום השני בתיק 473/08, ואולם לא הוכח כי הזימון אכן נשלח לנאשם בדואר רשום, וכי לא הגיע ליעדו בשל נסיבות התלויות בנאשם.

            זאת ועוד, המאשימה הגישה תעודות עובד ציבור  על ידי מר עמי קבילו מיום 4.8.08 (מ/ 15-18). ספק תעודה זו מהווה אירוע חקירה.

5.         המאשימה טוענת מנגד כי בעבירות מסוג זה, תעודת עובד הציבור מהוות חלק מהותי ובלתי נפרד מפעולות החקירה. אין זו פעולה טכנית אלא ראיה יחידה להוכחת מעמדם של העובדים. על כן, מדובר בחלק אינטגרלי מהחקירה, המהווה אירוע מנתק. זאת ועוד. האישום הראשון בתיק 473/08 הוגש מלכתחילה בגין העסקת 13 עובדים, אולם בשל היעדר התייצבות עדיה, נאלצה המאשימה למחוק חלק מן האישומים. עם זאת, אין במחיקה זו בכדי למנוע הגשת חומר חקירה שנאסף בתיק. בחומר החקירה יש תעודות עובד ציבור מיום 9.12.04, כמו כן, אף החוזה בין מר בראשי לנאשם הומצא למאשימה ביום 21.12.03 (מ/ 27). כך גם באשר לאישום השני אשר בו הוצגו תעודות עובד ציבור מיום 30.11.04 (מ/ 17). משכך העבירות מושא תיק 473/08 לא התיישנו.